מעיין כהן | צלמת הריון וניו בורן – ראיון פוטוגני

תכירו את מעיין כהן, בת 28 אם ל-3 נסיכים מתגוררת במושב איתן שבדרום, כבר מילדותי הייתה לי נטייה מובהקת לצד האומנותי של החיים, הצבעים לגוונים שמחו אותי, הציור הוציא ממני מחשבות גדולות, המוסיקה הייתה תמיד בקרע של כל דבר שעשיתי, עיצבתי לא מעט ואפילו תפרתי. המשותף לכל אלה היה כנראה טביעת העין הויזואלית שלי. 

מאז שאחזתי במצלמה לראשונה היא הפכה לחלק בלתי נמפרד ממני, כאילו נוסף הי עוד חוש לששת החושים הקיימים באדם – חוש הצילום. יותר מהכל, אני מצליחה לתקשר את עצמי לעולם דרך הצילום.

בגיל 20 התחלתי לצלם גם כמקצוע, עבדתי עם צלמי אירועים ובמקביל התחלתי ללמוד במסלול תקשורת אינטראקטיבית במכללת ספיר.

החלום לפתוח סטודיו משלי בער בי לאורך כל מסלול שעברתי בתחום הצילום. ארבע שנים לאחר מכן שסיימתי את לימודיי ולאחר אותה חתירה מתמדת לכיוון הגשמת החלום שלי , פתחתי את הסטודיו והשקעתי בו את כולי.

מהיכן מגיעה ההשראה לראיון צילום לא כולן פוטוגניות ?

ההשראה שלי מגיעה בעיקר מצילומי האופנה, אני אוהבת לשלב סוגי התאורה, אני חושבת שזה מביא משהו אחר זה גם מה שעושה את הבידול בצילומים שלי לעומת שאר צילומי ההריון הקלאסים. אני תמיד מנסה להביא משהו אחר, אני משתדלת לא להסתכל בכלל על צילומי הריון במיוחד לא בארץ על מנת לייצר קו שהוא ייחודי לי ושלא יהיה מושפע ממשהו שכבר קיים פה.. 

כל לקוחה היא אתגר, יש לי תפקיד חשוב! הריון זה לא דבר פשוט לעבור הן נפשית והן פיזית, הגוף משתנה מאוד בקצב מהיר ולא קל להריונית להסתגל ולקבל את השינוי. עליי להוציא את ההריונית בצד הטוב ביותר שלה. 

שאני מצלמת אני תמיד חושבת איך אני יכולה להוציא אותה הכי יפה, ההריוניות הן לא דוגמניות יש בנות שהן חסרות ביטחון וכאן אני צריכה לעזור להן להשתחרר ולהרגיש טבעיות וחופשיות, בעיניי כל הריונית היא יפה, עליי להוציא ממנה את הצד הפוטוגני ביותר שלה.

 היכן למדת צילום ? 

אני מצלמת עוד מהיותי ילדה יש לי אלבומים שלמים שצילמתי עוד מתקופת הפילים, תמיד אהבתי לצלם אנשים צילמתי הרבה חברים, בתיכון כבר הייתה לי מצלמה דיגיטלית והייתי הצלמת של הכיתה.

אחרי שהבנתי שזה המקצוע שאני רוצה לחיים נרשמתי ללימודים במכללת ספיר על מנת לעשות את הדברים על הצד הטוב והמקצועי ביותר. אני תמיד לומדת אני מאמינה גדולה בלימודים וחושבת שכישרון בלבד הוא לא מספיק ושידע הוא כוח.

אומרים שצילומי הריון זאת אומנות איך את רואה זאת ? 

צילומי הריון בעיניי הם אכן אומנות, לדעתי לא כל אחד יכול לצלם הריון, זה לא כמו לצלם קייקסמאש או ילדים שהם פוטוגנים בכל מצב, צילומי הריון דורשים ראיה נכונה על מנת להוציא את ההריונית על הצד הטוב שלה, יש פגמים שנירצה להעלים, לא הכל זה פוטושופ! אני משתדלת עוד בצילום להעלים פגמים ולהבליט את הצד הטוב בעזרת תאורה העמדה זוית ותכניקות צילום שפיתחתי עם השנים  האתגר הוא כפול כי אני צריכה להוציא גם את ההריונית מרוצה שתוהב את עצמה בתמונות על אף השינויים הגדולים שהתרחשו בגופה.

מה הביא אותך להתמקד בצילומי הריון ?

שהתחלתי לצלם לא צילמתי הריון, לא כ״כ הבנתי למה צריך את זה.

בהריון הראשון שלי כ״כ שנאתי את עצמי כאחת שהמראה היה מאוד חשוב לה, היה לי מאוד קשה לקבל את השינויים. 

ילדתי מוקדם ובילתי חודשים בבתי חולים על הילד שלי, דבר ששינה לי את כל החשיבה וההסתכלות על החיים, שם הבנתי שלא הכל מובן מאליו ואת גודל הפליאה שיש בהריון, שם קרה השינוי שלי. אז נכון שההריון מביא עימו שינויים רבים זה לא ״רק בטן״ שנוספת זה עוד הרבה שמתלווה, היום אני מבינה שזו התקופה נשיתהזמן שבו ההריונית בשיא פריחתה וכל כולהמסמלת חיוניותקסם פלאי וחיים חדשים שתיכף יבואו לעולם בזכותה!

מה הוא צילום עבורך ?

 מעבר לערך הרב שיש לתיעוד מצד עצמוהצילום מעניק ערך מוסף גבוה יותרהיכולת ללכוד רגע מתוך רצף הרגעים המרכיבים את חייו של האדםאת האדם ואת המבע שממנו בעצם אפשר להרגיש את הכלכך שזה לא רק תיעוד הנועד "לתייקהתרחשות מסוימיםאלא מעין השהיה של סך כל התחושות וההרגשות של אותו הרגע

מה הסגנון שלך בצילום?

הסגנון שלי הוא מאוד קלאסי ונקיכמה שפחות אלמנטים כמה שיותר נקי ועירום הנושא שלי הוא ההריונית ואני לא אוהבת תוספות שלא תורמות לקונספט, את העיניין בתמונה אני מביאה בעזרת התאורה שלי שמוסיפה לקונספט ועוזרת לי לספר את הסיפור..

אני אוהבת להוציא את ההריוניות שלי יפות נשיות וסקסיות.

איך הלקוחות מגיעים אליך ?

היום עם הרשתות החברתיות הכל ניהיה קל יותר, אם פעם היה צריך לחכות שיבואו מפה לאוזן או לתלות פלאיירים, היום האינסטגרם והפייסבוק עושים את העבודה, מדובר גם במוצר ויזואלי זה או שאת אוהבת או שלא, אין הפתעות, הלקוחה יודעת בדיוק למה היא באה. יש לי תיק עבודות גדוש כך שיש להריוניות ״בשר״ להתרשמות

כמובן שההריוניות שולחות גם את חברותיהן וזה הכי כיף שמגיעות אליי בנות מלקוחות מרוצות.

האם את בוחרת את מי את מעדיפה לצלם ?

כןלפעמים אני נאלצת לא לקבל הריונית כי אני רואה שזה לא הסגנון שלה, שהיא רוצה משהו אחר ממה שאני, אני לא ״עובדת בכל מחיר״ אני מצלמת רק מה שאני מתחברת. אני כן פתוחה להצעות הרבה פעמים הלקוחות מביאות לי משהו שונה, אני גם לומדן מהן הרבה. אבל אם זה חורג מהסגנון שלי אני נאלצת לא לקבל. אני אוהבת שהלקוחות באות אליי מתמסרות וסומכות עליי בעיניים עצומות. את זה אני יכולה כבר להרגיש בשניות הראשונות של השיחת טלפון בינינו ואפילו דרך התכתבות… כבר בפניה אליי אני יודעת אם הלקוחה הזו בשבילי או לא. מבחינתי זו אומנות והלקוח שקונה אותה צריך קודם כל להתחבר לקו ולסגנון שלי.

מאיזה שבוע מומלץ לעשות צילומי הריון ?

אין באמת חוק שאומר מתי להצטלםההריונית צריכה להרגיש טוב עם עצמהאצל כל אחת זה שונה, אני תמיד אומרת להריוניות לבוא בחלק הפוטוגגני של ההריון שהן לא כבדות מידיי, ממליצה מוקדם שבוע 30, יש לי גם כאלה שבאות לפני. יש בטן? מעולה אפשר להצטלם.. בסוף ההריון רוב הנשים כבר מרגישות כבדות וזה לא קשור למשקל שהעלו גם אם ההריונית ״לא עלתה גרם״  ההרגשה הכללית הן פחות אנרגטיות כי העובר כבר מכין את עצמו לצאת., כשההריונית ללא אנגריה העיפות משתקפת בתמונות, כמובן שלא כל אחת אותו הדבר יש לי גם היוניות שהגיעו דקה לפני לידה בשבוע 40 והיו עם מלא אנרגיה וזוהר אז לכן זה משתנה מאחת לאחת.

טיפים להריוניות איך לבחור נכון את הצלם שיוכל להעביר את הסיפור לעוד הרבה שנים של רגעים קסומים?

חשוב שההריונית תתחבר לעבודות, זה הקריטריון הראשון מבחינתי, דבר נוסף מאוד חשוב זה החיבור בין הצלם להריונית, הצלם צריך להביו את רגשות ההריונית ולהתחשב בה, אפשר להבין את זה כבר בשיחה הראשונה אם יש או אין חיבור. 

חשוב לעשות תיאום ציפיות!! ההריונית חייבת לדעת בדיוק למה היא הולכת ומה היא מקבלת מבחינת סגנון הצילום, איזה פריטים עליה להביא מה מביא הצלם וכו,..

צילומי הריון לבד או זוגי ? מה הולך יותר ומה מומלץ ?

המומלץ הוא יחד, בן הזוג הוא חלק מהיצירה המופלאה הזו, אני נתקלת באחוז גדול מאוד של הריוניות שטוענות שהבעל לא רוצה להגיע, אני מבינה מאיפה זה בא נובע,  להצטלם זה מביך, בדרך כלל הם בסוף מגיעים וזה זורם ואפילו נהנים, יש אחוז מההריוניות שמגיעות לבד וזה גם בסדר הרי הנושא זה היא ואם בן הזוג מסרב להצטלם לא הייתי ממליצה לה לוותר על החוויה והמזכרת הכו חשובה הזו.

 ידוע לנו שלא כל אישה אוהבת ומתחברת לגוף שלה בתקופת ההריון ,האם הנשים בדרך כלל מבקשות 

תמונות מרוטשות או שמאמינות בטבעיות ?

הלקוחות לא כ״כ  מבינות מה זה תמונה מרוטשת הן רואות את המוצר הסופי שלי באות וסומכות עליי, אני מציעה מספר מסויים של תמונות לבחירה בפוטושופ, אני את ה״פוטושופ שלי״ עושה כבר בזמן הצילום בתכניקות תאורה זיות ועוד.. אני נותנת כמות יפה ומגוונת של תמונות ללקוחה כך שאני לא יכולה לעשות לכולן עריכה בפוטושופ. התמונות עוברות עיבוד כללי של צבעים סינון, תאורה והמרה לשחור לבן.. התפקיד שלי הוא להוציא את ההריונית על הצד היפה ביותר עוד בצילום   מבלי להסתמך על תוכנת הפוטושופ. את הטאצ׳ של הסגנון שלי אני עושה בעריכה כללית על כל התמונות שבחרתי לאחר סינון. הלקוחות יודעות שיש להן x תמונות לבחירה בעריכת פוטושופ לא כולם בוחרות כי ״העריכה הכללית שלי״ לרוב מספיקה. עריכה בפוטושופ הופכת את התמונה מ99% ל100% בעיניי זה חשוב אבל אני מעדיפה לתת ללקוחה 100 תמונות יפיפיות באיכות מעולה מאשר רק 10 תמונות שעוברות פוטושופ..

התמונה הראשונה שצילמתי  

michalportman
michalportman

Founder and Art Director

My name is Michal Portman. I am 30 years old living in Holon, right outside of Tel Aviv. I love, live & breath fashion from childhood. I was born in Kiev, Ukraine to a fashionable mamma which started it all! Growing up I adored “Sex in the city” (am nicknamed Michal Bradshaw because I remind my friends of Carrie in my fashion taste and personality) just for the sake of fashion – that was the real story… my inspiration! Then I realized there’s no other way but starting my own blog – Matryoshka – where I started writing about fashion and lifestyle for women who love life and themselves. Matryoshka? That’s the famous Russian doll – each doll represents a different aspect of my personality and fashion sense. My blog is about new fashion trends, combining pieces from the flea market and brand names, self-nurturing and the good life… Due to my blog and its contents, I receive many invitations to launch parties and try not to miss any! On top of that, I have a degree in behavioral science, majoring in human resource management which definitely helped me in personal communication with others. All of the above are just the basis of my willingness to fit in to the fashion scene but most importantly is my love of fashion, the way I express it and the collaboration with people who put it all together in a magical way.