לספר ילד בפעם הראשונה זאת תמיד החלטה קשה. אבל אני כ בר הייתי בשלה לכך. אני ידעתי שאני צריכה להתרגל לעובדה שהתינוקי שלי צריך עוד מעט לפנות את תפקידו לתי נוקת חדשה ולכן צריכה להתחיל להתרגל לעבובדה. אצל בעלי המצב היה שונה… אבל שהילד קם כל בוקר רטוב מזיעה (אני קוראת לו מזיעון קטן…) וכל הזמן מזיז את השיער מהעיניים ומהפה בעצבים, בעלי נכנע.
ועכשיו להחלטה השניה שצריך לקבל – איפה?!
שמעתי כבר מזמן על מספרת ילדים בשם קטצוץ. היו כל מיני ביקורות אבל החלטתי ללכת על זה (זה גם מאוד קרוב אלי הביתה). היה חשוב לי שיהיה תור בהקדם כדי שלא אתחרט… והיה תור עוד באותו יום! הלב דפק חזק חזק כשהתקשרתי אבל אמרתי שאני לא מוותרת… ואכן:
הגענו למקום ממש ידיותי לילדים מכל הגילאים – כיסאות בצורת רכבת ופילפילון עם קומפי מחובר, כיסאות לגדולים יותר עם פלייסטיישן ומשחקי וידאו למיניהם והמון צעצועים.
לא בחרתי בספר כח לא היה לי מושג את מי לבקש אז אמרתי מה שיוצא אני מרוצה. ואיך שאני הייתי מרוצה!!!
קיבלנו את יוסי בעל ידי הזהב. איזו גישה! איזו סבלנות!
והנה התוצאה:
לפני
בתהליך:
והתוצאה:
הוא תמיד יהיה הנסיך הקטן שלי… אבל עכשיו הוא גם חתיך הורס 🙂